איבוד אנרגיה – מוח רגשי

שמירת אנרגיה – מוח הגיוני

מחשבות על העתיד – מה יהיה? מה יקרה? זה יצליח?

מחשבות על העבר – למה היה ככה? איך זה קרה?

הזמן הריאלי היחידי שבאמת קיים זה ההווה. "יש לי מה לעשות עם זה או אין לי מה לעשות עם זה?"

אם יש – אז לעשות, אם אין – לשים בצד לעת עתה.

להתמקד בהווה. לדוגמא – מה השעה? איפה אני נמצאת? מה יש על השולחן מולי? כמה בלטות על על הרצפה בחדר? כמה ספרים על המדף?

מחשבות ושיחות עם אדם שלא נמצא לידי–

מה הוא חושב? מה הוא עושה? ואז הוא יעשה ככה ואני ככה ואז הוא יגיד לי ואני אגיד לו…

איפה אני? האם האדם שאני מדבר איתו נמצא כאן? מה השעה?

יש לך משהו לומר לאדם? תדברי איתו.

את לא רוצה לדבר איתו? אז גם אל תדברי עם עצמך על העניין הזה או לפחות תגידי לעצמך שאת דנה בינך ובין עצמך על העניין הזה. אין לנו מידע על האחר כל עוד לא שאלנו אותו. כל עוד זה בראש שלנו זה אך ורק שלנו ולא קשור אליו

מחשבות חסר-מחשבות על מה שאין

מה יש? מה קיים?

מחשבות על מה שאין הן בבסיסן זליגת אנרגיה, יצירת מטען שלילי. של ה"אין". אנחנו עובדות עם ה"יש". מה כן יש לי? מה סביבי? מה קיים? להסתכל על מה שיש, לא על מה שאין לנו. ללמוד לעבוד עם העובדות ועל מה שנמצא.

ביקורת ושיפוטיות – חלוקה לטוב ורע

מחליפים ביקורת בבקרה-

עצם הדיון בטוב ורע משאיר אותנו בדואליות. ביקורת במהותה היא שלילית, אין דבר כזה "ביקורת טובה" יש "מה נכון לנו עכשיו ומה לא נכון".

רק עובדות מציאותיות שאפשר ללמוד מהן. "יש לי מה לעשות עם זה/אין לי מה לעשות עם זה" – מה אני יכולה ללמוד ולעשות אולי אחרת בפעם הבא?

תרגום סיטואציות, מה זה אומר עלי? –

"הם בטח התכוונו ש…" זה אומר עלי ש… בטח לא אוהבים אותי…

לראות את הדברים כפי שהם, מה אני כן יודעת, מה העובדות?

השוואה ויחסיות-

כאנחנו שמים את הזרקור על משהו או מישהו אחר הוא מואר ומלא אנרגיה, ואנחנו נשארים באפלה…

מה אני חושבת? מה דעתי?

ביני וביני. השוואה היא "בזבוז אנרגיה" כי אין לי מידע על מה באמת יש לאחר ומה שיש לנו אולי אין לו ואנחנו שני אנשים שונים. הוא זה הוא ואני זה אני!